ענ ט ר ואח' נ' משתלות רביבים בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לחילוט ערבון וערבות צד ג'.

התובעים, המשיבים בבקשה זו (להלן: המשיבים") הגישו תובענה נגד הנתבעים, הם המבקשים בבקשה דנן (להלן: "המבקשים"), בטענה כי פקעות פרחי שושן פסחא שרכשו מהמבקשת 2 הניבו פרחים פגומים.

ביום 20.7.10 ניתן פסק דין, בו נדחתה תביעת המשיבים על כל חלקיה, ונפסקו כנגד המשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ, עבור כל אחת משתי קבוצות המבקשים. כן נקבע כי על המשיבים לשאת בחלקם של המבקשים בתשלום שכרו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט.

המבקשים טוענים, כי ביום 15.8.03 ניתן על ידי בית המשפט, לבקשת המשיבים, צו עיקול זמני בתיק זה, אשר הותנה במתן התחייבות עצמית שאינה מוגבלת בסכום; ערבות צד ג' על סך של 200,000 ₪ כאמור בתקנה 364(א) לתקנות; ועירבון כספי או ערבות בנקאית על סך של 10,000 ₪ כאמור בתקנה 364(ב) לתקנות. מאחר והתביעה נדחתה, והצו הזמני פקע, עותרים כעת המבקשים בבקשתם דנן, כי בית המשפט יורה על חילוט העירבון והערבות שהופקדו במסגרת הסעד הזמני, אשר ישמשו לפירעון ההוצאות שנפסקו לחובת המשיבים בפסק הדין.

המבקשים טוענים בבקשתם, כי יש יסוד סביר להניח שהמשיבים יתקשו לשאת בתשלום ההוצאות שנפסקו לחובתם בפסק הדין, וכי הם ינסו לדחות את התשלום או להתחמק ממנו. חילוט העירבון והערבויות ימנע סרבול והתארכות ההמתנה לקבלת הכספים, ויבטיח את יעילות גבייתם המהירה.

עוד ציינו המבקשים, כי בשל מתן צו העיקול הזמני נגרמו להם נזקים רבים, וכי הערובות שהופקדו על ידי המשיבים לצורך מתן הצו נועדו להבטיח את נזקיהם, במקרה בו יתברר שהצו לא היה מוצדק, כפי שאכן התברר – לטענתם – במקרה דנן. לפיכך, טוענים המבקשים, קבלת בקשה זו תמנע מהם נזקים נוספים שעלולים להיגרם להם כתוצאה מהליכי הגביה, בהם ייאלצו לנקוט לצורך גביית ההוצאות שנפסקו לטובתם. יובהר כי כעולה מהאמור בבקשה, היא לא הוגשה לכיסוי נזקי העיקול, אלא לצורך גבייה של ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו לזכות המבקשים.

דין הבקשה להידחות.

כפי שמציינים המבקשים בבקשתם, ערובות המופקדות על ידי תובע כתנאי לקבלת סעד זמני, נועדו להבטיח את נזקי הנתבעים כתוצאה מהסעד הזמני. משמעות זו עולה מנוסחה של תקנה 364 (א) לתקנות:

"בית המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב), וכן ערבות מספקת, להנחת דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת" (ההדגשה שלי – ר.ר.)

כן ראו רע"א 9308/08 אורן אלול נ' רינה רביב (לא פורסם, ניתן ביום 21.4.09):

"הנתבע זכאי לפיצוי על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהצו הזמני בכל מקרה שבו הופסקה התובענה או פקע הצו מסיבה אחרת (תקנה 365(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי). נעיר, כי המקרה האופייני של פקיעת סעד זמני הוא משנדחית התובענה. הזכות לפיצוי אינה מותנית בקביעה כי הגשתה של הבקשה לסעד הזמני הייתה בגדר התנהגות רשלנית או בבחינת חוסר תום לב. בעל דין המבקש סעד זמני נוטל על עצמו את הסיכון כי אם יינתן הסעד ואם יתברר בסופו של ההליך כי התובענה נדחית, הוא יישא בנזקים שנגרמו עקב הסעד הזמני. זאת, גם אם על פי הנתונים שהיו ידועים בזמן הגשת הבקשה לסעד זמני הייתה הבקשה סבירה וראויה" (ההדגשה שלי – ר.ר.).

ערובות שהופקדו כתנאי לקבלת סעד זמני נועדו אם כן להבטיח את תשלום נזקיו של הנתבע כתוצאה מהסעד הזמני בלבד, ולא להבטיח תשלום הוצאות שנפסקו לזכותו של הנתבע במסגרת פסק דין הדוחה את התביעה. הוצאות כדוגמת הוצאות משפט, שכר טרחת עו"ד או תשלום שכרו של מומחה – אשר התובע אינו משלם, ניתנות לגבייה באמצעות הליכי ההוצאה לפועל.

כך נקבע לאחרונה בהחלטתו של בית המשפט העליון בע"א 10329/07 אילן קשתי נ' לוי פייגין ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 24.8.10):

"הערובה בהליך עיכוב הביצוע נועדה להבטיח את נזקיהם של המשיבים, ככל שלאלה יש נגיעה לעיכוב הביצוע עצמו. פשיטא, כי הוצאות (כמשמען בתקנה 511 לתקנות) שנפסקו במסגרת הערעור אינן יכולות להיחשב כנזק במובן זה, שכן אין זיקה ישירה בינן ובין עיכוב הביצוע כשלעצמו. את סכום ההוצאות שנפסק לטובת המשיבים ניתן לגבות איפוא על דרך של הליכי הוצאה לפועל".

אומנם פסק דין זה דן בערובה שהופקדה כתנאי לעיכוב ביצוע פסק דין עד להכרעה בערעור, אך הדברים יפים גם לעניין ערובה שהופקדה כתנאי למתן סעד זמני.

ההוצאות שנפסקו לטובת המבקשים במסגרת פסק – הדין, נפסקו ללא קשר לסעד הזמני שניתן בתיק או לנזקים כלשהם שנגרמו למבקשים, ככל שנגרמו, כתוצאה ממנו. אם נגרם למבקשים לטענתם נזק בשל צו העיקול הזמני שהוטל על נכסיהם, עליהם לפעול למיצוי זכויותיהם ביחס לכך, בכול האמצעים העומדים לרשותם על פי הדין.

לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, ומאחר שלא התבקשה תשובת המשיבים, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז אלול תש"ע, 26 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.